"הרוע שבמים": לא כל כך רע שם במים

ביקורות
זוועתון הכרישים השנתי מגיע ארצה גם כן ולא מדובר בסרט כה גרוע כפי שתצפו או כפי שיעידו הציונים שלו ברחבי הרשת. אין קאסט מוכשר, אין תסריט יוצא דופן, אבל מה שיש הוא אפקט המתח שמצליח להחזיק לאורך כל הסרט ולא משנה מידת המופרכות העלילתית שלו.

"הרוע שבמים": לא כל כך רע שם במים
"הרוע שבמים": לא כל כך רע שם במים

אין מה לעשות. מאז הגעתו של "מלתעות" באמצע שנות השבעים, הנוסחה לסרטי כרישים מצליחה לעבוד ולא משנה כמה מחורבנת תהיה כתיבת התסריט שלהם, כמה גרועים השחקנים שילוהקו לגלם את הדמויות הראשיות יהיו וכמה חסר ניסיון יהיה הבמאי. לקהל הצעיר וחובבי הז'אנר, בכלליות, מדובר בחטיף לא מאתגר במיוחד, שאיכשהו לא מפסיק לעבוד ולא משנה כמה מורגשת תהיה החזרתיות מסרט לסרט. אי אפשר להמציא כאן משהו חדש, אלא אם מדובר בתסריט לפארודיה, במסגרתה הכריש מצמיח רגליים ומתחיל לדבר, אבל בשביל זה יהיו תמיד סרטי וסדרות הקומיקס שיקימו דמויות כמו קינג שארק לתחייה.

הכל מוגזם בסרט הזה. זה מתחיל מהכרזה, המזמינה למדי וזו המציגה נערה שוחה באין מפריע וברוגע כאילו היא יוצאת אל מחוץ ללוע הפעור לרווחה של כריש עמלץ לבן ואימתני. תהיו בטוחים שהכל עניין של עריכת התמונה, הזווית המוצגת ונקודת מבט, אשר מתקבלת בסופו של דבר - הכריש לא עומד להיות כל כך עצום ומהצד השני וחרף גודלו המנורמל בסרט; הנערה לא עומדת לשחות ברוגע, באף שלב ובטח לא כאשר היא לצדו. מה שאתם עומדים לראות בסרט יהיה זהה בדיוק לעוד עשרות סרטים עם אותם הפוסטרים ועם אותן הציפיות, רק אפילו קצת פחות, מכיוון שמדובר בצוות שאינו מוכר יותר מדי, אשר ניכר כי רובו ככולו מחפשים את נקודת הפריצה והכניסה למיינסטרים ההוליוודי.


כריש קטן, כריש נחמד בוא ושב על כף היד | באדיבות סרטי רד קייפ

הכל מתחיל על חוף הים במקסיקו (ככל הנראה), בשעת לילה מאוחרת, כאשר חמישיית סטודנטים פורקת כל עול במסגרת הספרינג ברייק המסורתי. גיפופים, טוורקינג וגם (הרבה יותר מדי) צעקות "ספרינג ברייק" בכל כמה שניות, כדי שלא נפספס שהם במהלך החופשה הידועה לשמצה. קבצן על כסא גלגלים עוצר את החננה של החבורה ולאחר שהיא נאותה לזרוק לו כמה פזוס, הוא נותן לה טיפ גם כן - להיזהר מהכריש הלבן הגדול. מה שכולנו יודעים שעומד לקרות, יתרחש אחרי עשר דקות עד רבע שעה מתחילתו של הסרט ולאחר מספר החלטות מטומטמות לחלוטין, אשר בהחלט עושות חשק לראות את מרבית הגיבורים נטרפים כבר בשלב מוקדם יותר, הם מוצאים את עצמם בלב ים וללא הרבה אפשרויות לחזור בחזרה אל חוף מבטחים.

החבורה הצעירה לומדת על בשרה שעל טעויות (ועוד כאלה כל כך מטומטמות) משלמים ובריבית דריבית. לכן, לאחר שהם גונבים שני אופנועי ים, הקשורים למזח מקומי, בשעת בוקר מוקדמת הם מתרחקים מאוד מהיבשה וכמובן שנותרים תקועים באמצע הים, ללא יכולת לחזור ועם אופנוע אחד, אשר בעיקר מסוגל לצוף. אחד מהחברים נפצע קשה למדי, מדמם ונתמך על ידי החברים. הדם מושך את הכריש, כמו במרבית קלאסיקות האימה, הכוללות כרישים והשאר היסטוריה ובעיקר המון המון היסטריה. בזמן שהסכנה מרחפת מתחת לישבניהם, מחפשים הצעירים פתרונות כיצד להניע את אופנוע הים ואת עצמם אל מחוץ לסכנה ונתקלים בחומה תסריטאית בצורה, המסרבת לשחררם בגין הרצון לייצר עלילה; יש מאין.


גדול, גדול ואוכל הכל | באדיבות סרטי רד קייפ

הסרט כולל נערה אחרונה קלאסית, שברור לכולם שהיא המועדפת של הבמאי ללכת עד הסוף מול הכריש, כל השאר באמת משמשים בתור תפאורה אנושית נעימה לעין, אבל גם מכאיבה לאוזן, בכל הנוגע ליכולות המשחק. על אף הבהירות והתוצאה הסופית הברורה למדי, שתתרחש בשלב כזה או אחר, ניכר כי הסרט מצליח לסחוב ולהיות אפקטיבי לכל אורכו וזאת למרות שכולם תקועים בזירה המאוד מצומצמת, במסגרתה מתרחשת העלילה. בלב ים ועל אופנוע ים, בלי יותר מדי זירות צד או שחייה לכיוונים נוספים, הוא מצליח להזכיר במשהו את "תלויה באוויר", שהיה אמור להיות מתחת לבינוני והתגלה כמותחן משובח (בעיקר לאלו הסובלים מפחד גבהים).

אל תתייחסו לציונים באתרים הפעם, הם רק ירחיקו אתכם מהסרט הזה ולא ממש בצדק. על אף הדלות התקציבית שלו והמחסור בכוכבים בולטים הוא לא נראה רע כל כך במרבית שלביו ומוכר אמינות מסוימת, למרות העובדה שההתרחשות קלושה למדי. מדובר בסרט בינוני נוסף שמצליח לשמור על אפקטיביות בכל הנוגע לרמת המתח שלו ולמעורבות הצופים בו וכזה שעשוי ליצור אצלכם אנטגוניזם עוד בטרם התחלתם לצפות בו, אבל עדיין מצליח לייצר עניין ורצון לתת לו צ'אנס קטן. היו בטוחים כי דווקא הפעם ממש לא מדובר במקרה אשר משתווה לעוד רבים שכמותו וכאלה אשר הגיעו לפניו והוא מתגלה בתור סרט קטן, שפשוט עושה את עבודתו נאמנה ומצליח להחזיק את עצמו ואת הצופים עד לסוף.


סך הכל הייתה חוויה. שלילית, אבל חוויה | באדיבות סרטי רד קייפ


משפט על הסרט:
"פיתיון כריש" היה אמור להיות השם המתורגם, המקומי, אבל שילובים עם המילה "הרוע" עושה טוב לסרטי אימה בשנים האחרונות ואכן הפעם אפשר לומר ששם הסרט מתאים קצת גם לתוכן שלו. בכל הנוגע לציון שלו ולהתרשמות הכללית ממנו, היו סמוכים ובטוחים שממש לא מדובר בסרט רע, כפי שהוא מוצג.

משפט על הבמאי:
ג'יימס גאן היה משתגע אולי עם תביעות בבית המשפט, אבל אין המקרה הנוכחי קושר אותו לכלום מלבד מה שהאוזן עשויה לשמוע, כאשר מדברים על במאי הסרט: ג'יימס נאן. הוא כבר ביים זוועתון כרישים בינוני לפני שש שנים ("47 מטר") והוא ממשיך עם עוד אחד כזה גם הפעם, בשביל לשמור על הגחלת.


אם לאחד מהם תהיה קריירה מצליחה, תזכרו שראיתם אותו.ה ראשונים | באדיבות סרטי רד קייפ

משפט על השחקנים:
הולי ארל היא הראשית בסרט. תפקיד בינוני למדי. ג'ק טרומן וקת'רין האניי הם הבאים אחריה בדירוג החשיבות עבור הכריש והצופים וגם הם לא מצטיינים במיוחד בעבודתם. למזלם הם לא צריכים לעשות יותר מדי, כי הדבר הזה פשוט מחזיק את עצמו לבד ומבלי עזרה מיוחדת של השחקנים הבינוניים שלו.

משפט על אורך הסרט:
שעה ועשרים ואחת דקות. ממצה מכל כיוון ומדויק לחלוטין באורכו.

סיכום המבקר
10/
5.5
תגובות
כתוב תגובה ותהיה הראשון להגיב על "הרוע שבמים": לא כל כך רע שם במים
סרטים בקולנוע